חיפשתי ספר. הוא לא היה בחנות שבה חיפשתי אותו, אבל היה בה מבצע של ארבעה ספרים במחיר של ספר אחד, אז במקום הספר שרציתי קניתי ארבעה אחרים, כי אני אוהבת מאוד לקרוא, למרות שרוב הפעמים אני לא מצליחה לסיים את הספרים שאני מתחילה.
מכל מקום לא וויתרתי והמשכתי וחיפשתי את הספר שרציתי ומצאתי אותו בחנות אחרת שלא היה בה מבצע. כיוון שכבר הייתי בה קניתי עוד ספר אחד.עכשיו יש לי את הספר שרציתי, ועוד חמישה שלא רציתי, ואני קוראת פעם בזה ופעם בזה. ככה אני לא מודאגת ובטוחה שעכשיו לתקופה ארוכה יהייה לי מה לקרוא.
אי אפשר להגיד שאני לא אוהבת את הספרים שאני קוראת, אבל הכי מכולם אני אוהבת את הספר שרציתי לקנות. אותו כבר סיימתי והתחלתי לקרוא מחדש. כתב אותו רוברט ואלזר,איש שהחופש היה חשוב לו יותר מכל. החופש להיות הוא עצמו. על החופש הזה אמר לחבר שלו קארל זליג שגם צילם את הצילום שלו שבכריכה: "החירות היא הקרקע היחידה שעליה סופר יכול ליצור. כל עוד התנאי הזה לא מתקיים, אני מסרב להמשיך לכתוב. לא די בכך שמעמידים לרשותי חדר נייר ועט".
הוא אמר את זה כששהה במקום שבו התנאי הזה לא התקיים. בית מחסה לחולי נפש שאליו הועבר כנגד רצונו. לפניו היה בבית מחסה לחולי נפש שבו אשפז את עצמו מרצונו, ובו המשיך לכתוב. חוץ מלכתוב אהב גם לטייל, ועשה טיולים ארוכים ברגל. בזה הוא המשיך גם אחרי שהפסיק לכתוב. באחד הטיולים האלה נפל על השלג וכך הסתיימו חייו.
בצילום שצילם אותו קארל זליג שמופיע בכריכת הספר אפשר לראות איך הוא מתאים ולא מתאים לתקופה שבה חי. כמו אנשי התקופה הוא לובש בצילום חליפה של שלושה חלקים וגם עניבה שמוסטת מעט הצידה,והוא מחזיק מטריה וכובע במין התנצלות כאומר אין ברירה מוכרחים להחזיק חפצים כאלה לפעמים, ויש לו פנים עדינים ואווריריים, והוא עומד במין פיסוק קל כאילו כל רגע הוא יכול להינתק מהאדמה ולעוף.
הנה, לסיום, כמה מילים שכתב בעצמו על כתיבתו:
"אני עדיין חי ואסיר תודה על כך, ואולי יורשה לי להכיר תודה על שאני מוכן ללכת יד ביד עם עצמי. אם כתבתי לפעמים באופן ספונטני, אולי זה נראה קצת מצחיק לרציניים להחריד. אבל ערכתי נסיונות בתחום הלשון בתקווה שבשפה מצוייה עדיין איזו חיות לא מוכרת, שעונג הוא לעורר אותה.כיוון שרציתי להתרחב והענקתי לרצון הזה קיום, אולי מתחו עליי ביקורת פה ושם. מאמצים תמיד יהיו מלווים בביקורת."
מתוך הסיפור "המאמצים שלי"
רוברט ואלזר, איש שלא הבחין בשום דבר, ספריית פועלים. תרגום מגרמנית: רן הכהן . בחירה ואחרית דבר: נגה אלבלך
שלום חני
אכן סופר נהדר, שכל סיפורו מצוי בצילום היפה שעל עטיפת הספר. איש מלאכי משהו, זך ולא שייך. ממליץ להזמין מאמזון את SELECTED STORIES שלו, יש שם סיפורים נפלאים שלא תורגמו (לדעתי המבחר בעברית בעייתי, ויש דברים יפים יותר, כמו הסיפור KLEIST IN TUBINGEN סיפור על פו ןקלייסט הגדול ההולך לאיבוד ומתנתק מבני האדם כמו ואלזר.
שלום וברכה יובל. כמה יפה תיארת את ואלזר. ממש ככה גם אני מתרשמת ממנו. תודה מיוחדת על ההמלצה. הספר שאתה מספר עליו נשמע מרתק. אולי אחפש גם אותו. הלואי שיתרגמו עוד מואלזר. בעניין זה כל המרבה הרי זה משובח.
חני, לא מכירה אותו, אך בעקבות רשומתך המשכנעת ותגובתו הנלהבת של יובל גלעד, אולי אלך יד ביד עם עצמי ואנסה להשיגו בספרייה 🙂
מצטרפת לתלמה ויובל רשומה מענינת אחפש את הספר
תודה, חני יקרה
שמחה שמצאת עניין, חנה, סופר מאוד מיוחד ואיכותי. מזמן לא קראתי משהו כל כך משובח.
שווה להכיר, תלמה. יש לי הרגשה שתאהבי. שתהייה לך ולעצמך הליכה מוצלחת 🙂
ניסוי
ניסוי